Globalbit / אפליקציות / הצלחות / פיתוח אפליקציות

הטכנולוגיה רצה קדימה והיא לא מתכוונת לעצור. המשימה של מפתחי אפליקציות היא במובן מסוים לחזות את העתיד – כדי שכאשר תעלה סוף סוף האפליקציה, שזמן הפיתוח שלה אורך כשנה, היא עדיין תתאים לטכנולוגיה הרלוונטית במועד השקתה.

"זוהי משימה מאתגרת מאוד, שמחד גיסא מאפשרת לרוץ עם הדמיון, ומאידך גיסא טומנת בחובה סיכונים, משום שאנחנו לא מסתכלים על מה שיזמים וחברות רוצים כעת, או על מה שקיים עכשיו, אלא על מה שיהיה בעוד 5, 10 ואפילו 15 שנים".

כך אומר ואדים פאינשטיין, מנכ"ל גלובלביט

חברה לפיתוח אפליקציות עם כ-40 מיליון משתמשים ברחבי העולם, שמסביר כי "באים אלינו לקוחות ומבקשים אפליקציה כמו אובר או Airbnb במובן של חווית השימוש. אלא שהמציאות מורכבת יותר: למשל, אובר הוציאו גרסה אחרונה לפני שנתיים, מה שאומר שהמפתחים שלהם התחילו לעבוד על זה לפני שלוש שנים. כך, אם אנחנו מתחילים לעבוד היום על אפליקציה חדשה, שמתבססת על זו של אובר, הרי שייקח משהו כמו חצי שנה עד שנה עד שנצא עם האפליקציה, ואז נצטרך עוד זמן עד שהיא תצבור מספיק משתמשים. המשמעות היא שהאפליקציה תהיה בפיגור של 4.5 שנים אחרי המהנדסים שפיתחו את אובר. זוהי סיטואציה בלתי אפשרית בעולם האפליקציות, ולכן המשימה היא להסתכל קדימה". עם האפליקציות שפיתחה גלובלביט נמנות לדוגמה moovit לתחבורה ציבורית, הפועלת כיום ב-1,200 ערים ברחבי העולם, פייזר, מעריב ועוד. אם כן, שאלת מיליון הדולר היא כיצד אפשר לחזות לאן מועדות פני הטכנולוגיה. אז איך יודעים? לדברי פאינשטיין, "אנחנו יודעים אילו טכנולוגיות נמצאות בפיתוח ועל מה עובדים במעבדות של גוגל ופייסבוק. כאשר אנחנו מתחילים לעבוד עם לקוח חדש, אנו ניגשים לפיתוח של האפליקציה שלו לא רק בהתבסס על ניסיון העבר, אלא גם מאיך לעשות אותה רלבנטית בעתיד, כשהיא תצא לשוק. בעצם, אנו חוזים לאן העולם יילך. אנחנו יודעים להגיד למשל שבעוד 15 שנה המחשב יוכל לזהות מה אנחנו מרגישים. מי שצפה בסרט "היא" (HER) יוכל להבין על מה אנחנו מדברים. מתפתחת שם מערכת יחסים של ממש בין אדם ליישות וירטואלית. היום זה נראה כמו מדע בדיוני, אבל בעתיד זה מה שיהיה. כמו כן, לפני 15 שנה הנייד הפופולרי היה מכשיר נוקיה עם כפתורים, ששונה מהותית מהסמארטפונים של היום לא רק בנראות, אלא – ובעיקר – בזמינות ובהיקף של המידע שהוא מספק אליו גישה. "לפני 15 שנה גוגל לא הייתה מה שהיא היום, ומי שחיפש מידע כלשהו מצא תשובות באתרי האינטרנט רק לאחר מאמץ. כיום המידע הזמין בנייד הוא לא רק זה שאנחנו זקוקים לו, אלא הוא מגיע באופן אקטיבי ב"פושים", בצ’ט בוט (סוכן ממוחשב שיכול לנהל שיחה עם גולשים דרך פייסבוק מסנג’ר), וגם לפי מה שמנהלי האפליקציות קובעים בהתאם לדפוסי השימוש", אומר פאינשטיין, ומאיר בכך שינוי אדיר שהתחולל תוך שנים לא רבות. שינוי אחר שעליו מצביע פאינשטיין מוגדר על-ידיו כ"ענן האפשרויות". המשמעות היא זמינות טכנולוגית מגוונת. "אם לפני 5 עד 10 שנים המפתחים בחברות סטארט-אפ היו צריכים לפתח את כל הטכנולוגיות מאפס, הרי שהיום לוקחים טכנולוגיה קיימת ונגישה, ומשלבים בפיתוח בהשקעה מינימלית. ענן האפשרויות הוא עצום.

"בארה"ב, למשל, המלחמה הגדולה היא על העוזרים הווירטואליים, שם כשהמשתמש מזמין שולחן במסעדה דרך siri (במכשירי אפל), למשל, היא כבר יודעת לשלוח לו מונית שתאסוף אותו דרך טכנולוגיה אחרת שקיימת בענן. כמו כן, הענן שממנו אפשר למשוך שירותים גדל כל הזמן".

למה שמיקרוסופט או גוגל ייתנו לכל אחד להשתמש בפיתוחים שלהם?

"משום שככל שיגדל מספר השימושים שבהם הפיצ’ר יעבוד טוב יותר – אלו דברים שמלמדים את עצמם. בקרב הענקיות זו הדרך שבה מיקרוסופט תנצח את פייסבוק, או להיפך". דוגמה נוספת שמספק פאינשטיין כדי להמחיש את הצפוי לנו בעתיד, היא באמצעות אתרים ואפליקציות להיכרויות. "המשתמש יגדיר במערכת האם הוא מחפש חתונה או סטוץ. אם מדובר בחתונה, המערכת כבר תבשר את תאריך החתונה ותסגור מקום לאירוע, והיא גם תקבע מי יהיה בן או בת הזוג. הרציונל הוא כזה: המחשב ידע טוב יותר מהמשתמש עצמו מי מתאים לו כבן זוג. "במקביל, מה שיקרה הוא שהמשתמש בעצמו ירצה לתת למחשב לקבל את ההחלטה עבורו. למחשבים הרי יהיה מידע על מיליארדי אנשים, ועל אילו יחסים מצליחים ואילו לא מצליחים, ולפיהם הוא יבצע התאמות. בשלב הבא, לפי איתור מיקום הסלולרי, המערכת גם תדע האם ההתאמה עובדת, וכמה זמן מבלים ביחד בני הזוג. יש סטארט-אפ ישראלי שאנחנו מפתחים עבורו מוצר כזה – ואם סטארט-אפ ישראלי חשב על הרעיון, אין לי ספק שגם השחקניות הגדולות בענף כבר מפתחות משהו דומה". – הפרטיות תיעלם לגמרי? "הפרטיות נעלמה כבר מזמן. פייסבוק יודעת 90 פרמטרים על כל בן אדם, כולל מה מעניין אותו, באיזו דירה הוא מתגורר ומתי קנה אוטו חדש". אך לא רק זאת, לדברי פאינשטיין, "אם המחשב יידע לבצע התאמות בין בני זוג, ואולי לשנות את שיעורי הגירושין הגדלים, אין סיבה שהוא לא יידע לערוך עבורנו קניות". על כך הוא אומר, כי "המטרה היא לייתר את פעולת הקנייה, ולדאוג שמה שצריך – יגיע ישירות הביתה אל הלקוח. סמסונג, למשל, התחילה לעשות את זה דרך המקררים, שם לכל מוצר יש מקום מוגדר במקרר, וכשהמקרר מאתר שהוא חסר הוא משגר הזמנה לאתר ששולח את המוצרים לבית הלקוח. זה מספק פתרון לכך שיש אנשים שאוהבים לערוך קניות, ויש ששונאים, כמוני", אומר פאינשטיין. הוא מבהיר, ש"מבחינתי אתר בגדים יכול לשלוח לי חולצות באופן קבוע בהתבסס על הטעם שלי", תוך שהוא מוסיף ש"יש סטארט-אפ ששולח הביתה סכיני גילוח, ושנמכר ב-1.2 מיליארד דולר. זה גאוני".